ארצות הברית הגיעה לאבן דרך פיסקלית חדשה, כשהחוב הלאומי שלה עולה על 34 טריליון דולר, כפי שדווח על ידי משרד האוצר. התפתחות זו מגיעה על רקע ויכוחים מתמשכים על הוצאות ממשלתיות ועליית ריבית, מסובכת עוד יותר על ידי ירידות תקבולי המס האחרונות ורמות הוצאות גבוהות לאחר ה-COVID. העלייה המהירה בחוב, מכ-31.4 טריליון דולר בתחילת השנה הקודמת, עוררה דעות חלוקות בקרב כלכלנים לגבי השפעתה הפוטנציאלית על הבריאות הפיסקלית של המדינה.
למרות הנתונים המדהימים, כמה מומחים טוענים שהצמיחה האיתנה של כלכלת ארה"ב מפחיתה את המשמעות היחסית של עליית החוב הזו. הם טוענים שההתרחבות הכלכלית הנוכחית מאפשרת כושר חוב גבוה יותר מבלי להטות את המדינה למשבר פיננסי. פרספקטיבה זו עומדת בניגוד חריף לחששות שהעלו אחרים, המזהירים מפני האופי הבלתי בר-קיימא של גידול חוב כזה, במיוחד בתקופות של שגשוג כלכלי.
כאשר הקונגרס מתכנס מחדש, האיום הממשמש ובא של השבתות חלקיות של הממשלה מתנשא, מדרבן על ידי חוקי ההוצאות הפדרליים שפג תוקפם. מצב זה מהווה אתגר נוסף למחוקקים, שחייבים לנווט במדיניות פיסקלית בתוך חילוקי דעות מפלגתיים על אסטרטגיות מס והוצאות. ממשל ביידן מייחס את הגירעון ההולך וגובר לקיצוץ מס שנחקק תחת מנהיגות רפובליקאית, טענה שנגדה הביקורת של הרפובליקה הדמוקרטית על יוזמות ההוצאות הדמוקרטיות.
הקיפאון הפוליטי הזה מדגיש את המורכבות של ניהול החוב הלאומי, שעלול להפוך לנושא מרכזי בדיונים הקרובים, במיוחד בנוגע להוראות הפחתת המס של הרפובליקה הדמוקרטית לשנת 2017 שאמורים לפוג ב-2025. ההסלמה האחרונה בחוב הפדרלי מסמנת צומת קריטי למדיניות הפיסקלית של ארה"ב. , בדרישה לגישה מאוזנת המתחשבת בחוזקה הכלכלית של המדינה תוך התייחסות להשלכות ארוכות הטווח של המשך צבירת החוב.